ההבדל בין שימושיות וחוויית משתמש

ההבדל בין שימושיות וחוויית משתמש

מאמר מאת מריסה פיקוק. פורסם ב-16.03.2010 באתר CMSWire.com. תרגום: ויטלי מיז'יריצקי.

מאז שקיים האינטרנט, מתנהלים דיונים לגבי הקֶשר שבין חוויית משתמש ושימושיות. למרות שישנו קשר קונספטואלי בין השניים, כשבאים לבחון כל מושג לחוד, רואים כי הם מדגישים רכיבים שונים של האינטראקציה שבין האדם למחשב.

אולם האם יכול להיות שבימים אלה של ממשקי משתמש מתקדמים, של מכשירים ניידים, קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח, הקו שמפריד בין חוויית המשתמש והשימושיות התשטש? ואם כן, מה זה אומר לגבי תקנים ועיצוב באינטרנט? אנו בוחנים את ההבדלים, את התפקידים ואת ההשלכות של שני התחומים בניסיון לענות על שאלות אלו.

הכביש

החל מהימים הראשונים של האינטרנט, תיאורי השימושיות וחוויית המשתמש עשו שימוש נרחב באנלוגיית הכביש. האנלוגיה אומרת שכביש שימושי הוא כביש רחב וישר, שמאפשר לנהגים להגיע מנקודה א' לנקודה ב' במהירות האפשרית, אם כי בצורה משעממת מאוד.

לעומת זאת, כביש עתיר חוויית משתמש הוא שונה לחלוטין. לאורך הכביש נפרסים נופים מרהיבים ומורגשים ניחוחות שמעוררים את רגשות הנהג. הכביש עשוי להתפתל, ואינו ישר כמו הכביש השימושי.

עם צמיחת האינטרנט, צמחו גם הכבישים שנבנו ע"י המעצבים והמפתחים. יש הרבה יותר כבישים מהירים וכבישי עפר, שלא נדבר על הצמיחה בכמויות הרכבים, הולכי הרגל והתמרורים.

אנלוגיית הכביש כבר לא מתאימה להגדרת חוויית המשתמש והשימושיות.

מה קודם למה?

ברור ששני מושגים אלה מתקיימים בנפרד זה מזה: ישנם אתרים פונקציונאליים טהורים (למשל, Craigslist) וגם אתרים שהם יפים אך קשים לניווט (Sputnik Observatory), וכשמשתמשים בשניהם, לא תמיד ברור מה קודם למה בתהליך העיצוב.

קבוצת נילסן נורמן אומרת ש:

"חוויית משתמש כוללת את כל היבטי האינטרקציה של משתמש הקצה עם החברה, עם שירותיה ומוצריה. הדרישה הראשונה לחוויית משתמש מופתית היא לענות בדיוק על דרישותיו של הלקוח, מבלי לעורר עניין סביב זה. לאחר מכן נכנסות לחישוב הפּשטוּת והאלגנטיות, שמאפשרות ליצור מוצר מהנה לרכישה ולשימוש. חוויית משתמש אמיתית מרחיקה לכת מעבר למענה על הדרישות המפורשות של הלקוחות, או להספקת תכונות מוצר לפי רשימת מכולת. כדי להשיג חוויית משתמש איכותית, במוצריה של חברה חייב להיות מיזוג חלק של תוצריהם של מספר תחומים, כולל הנדסה, שיווק, עיצוב גראפי ותעשייתי, ועיצוב ממשק."

ג'ייקוב נילסן מגדיר את השימושיות כ: "תכונה שאומדת את קלות השימוש של ממשקי משתמש". בנוסף, הוא מגדיר את חמשת הרכיבים של השימושיות, שכוללים:

• למידוּת
• יעילוּת
• זכירוּת
• שגיאות
• סיפוק

תחת ההגדרות האלו, נראה שכדי ליצור חוויית משתמש, יש להבין קודם את צרכי המשתמש, הניתנים למדידה ע"י חמש התכונות הרשומות מעלה. חוויית המשתמש נחוצה רק ברגע שהאתר מבצע את התפקיד הדרוש למשתמש. אם צרכיו של המשתמש מסופקים, חוויית השימוש יכולה לשפר את התהליך המקוון.

אבל לא תמיד תרומתה של חוויית המשתמש מוגבלת לשיפור אינטראקציה מקוונת נחוצה או רצויה. חישבו על חוויית המשתמש במכשירים ניידים. בשנת 2009, ג'ייקוב נילסן הגדיר אותה כ"אומללה", באומרו כי "השימוש באינטרנט במכשירים ניידים אינו קל ואינו מהנה". המחקרים מראים שכאשר האתרים מעוצבים באופן ייעודי עבור מכשירים ניידים, הם הופכים קלים יותר לשימוש. בתרחיש זה, ההגעה מנקודה א' לנקודה ב' דורשת שחוויית המשתמש תהיה קודמת לשימושיות.

עיצוב שימושיות וחוויית המשתמש למכשירים

ומה קורה כאשר המכשיר אינו רק אתר אינטרנט, אלה הוא מהווה סדרה של אינטראקציות ויישומים? כשהקורא רוצה לקרוא ספרים דיגיטליים, אופן תפעולו את הספר יכול להשפיע על הפונקציונאליות של המכשיר.

לאחרונה דיברנו על תקנים אינטרנטיים עבור קוראים דיגיטליים, ועל כך שמכשירים אלו כבר לא יוכלו להמשיך להוות רק גרסאות מקוונות של ספרים מודפסים וסרוקים. בעוד שזוהי כן דרך להגיע מנקודה א' לנקודה ב', זה לא משפר את חוויית המשתמש כאשר העמודים אינם מיושרים היטב והם קשים לקריאה.

מצד שני, נראה שהאייפאד מכוון מראש לשימושיות יותר מאשר לחוויית המשתמש. המשתמשים אינם יכולים לבצע כמה משימות במקביל, המכשיר אינו כולל מצלמה מובנית או יציאת USB ואינו תומך בפלאש. אבל הוא כן מטפל בנושאים של יעילות, מועילוּת, וסיפוק המשתמש.

הבלוג Usability Post אומר כי:

"האייפאד יצליח לא בגלל תכונותיו, אלא בגלל המשימות שהוא מבצע. הוא יודע לעשות מספיק כדי לענות על הצרכים הבסיסיים של אנשים רבים: למצוא דברים ברשת, לנהל לוח שנה, לבדוק דוא"ל, להראות תמונות לחבריהם, ולצפות בוידאו".

האייפאד עוצב כך שהוא יהיה יותר מאשר האייפון, ופחות מאשר מקבוק, והוא פונה לקהל משתמשים שרוצים מסך גדול יותר ממה שיש במכשיר הסלולרי שלהם כדי לגלוש ברשת, אך שיהיה נייד יותר מהמחשב הנישא שלהם.

אולם ישנם רכיבים באייפאד שמעצם קיומם יגבירו את חוויית המשתמש באינטראקציות מסוימות, כגון קריאת ספרים דיגיטליים, שיקבלו יותר צבע ועימוד יותר דינאמי ממה שמוצע כיום בקינדל.

העתיד של שימושיות וחוויית משתמש

ככל שהרשת ממשיכה להתפתח, חוויית המשתמש והשימושיות ימשיכו להתקדם יחד איתה. ייתכן שלא נוכל להמשיך להצמד להגדרות האלו, אך השלכותיהן יהיו גלויות לעין.

בסופו של דבר, כל האתרים, המכשירים והממשקים מנסים להביא תועלת למשתמשים בהם. חיבור לצרכי המשתמשים שלכם יבטיח שהמוצר שלכם יצליח. אבל אל לנו לשכוח את העוצמה שהמוצר מקבל מחוויית משתמש מהנה.

בעוד שייתכן כי לשני התחומים קשה להתקיים זה לצד זה, עיצוב אתרים שמשלבים אלמנטים של שניהם יכול רק לשפר ולפתח את התנהגות המשתמשים.